(כ) וּבְנָיָ֨הוּ בֶן־יְהוֹיָדָ֧ע בֶּן־אִֽישׁ־חי [חַ֛יִל] רַב־פְּעָלִ֖ים מִֽקַּבְצְאֵ֑ל ה֣וּא הִכָּ֗ה אֵ֣ת שְׁנֵ֤י אֲרִאֵל֙ מוֹאָ֔ב וְ֠הוּא יָרַ֞ד וְהִכָּ֧ה אֶֽת־האריה [הָאֲרִ֛י] בְּת֥וֹךְ הַבֹּ֖אר בְּי֥וֹם הַשָּֽׁלֶג׃
(20) Benaiah son of Jehoiada, from Kabzeel, was a brave soldier who performed great deeds. He killed the two [sons] of Ariel of Moab. Once, on a snowy day, he went down into a pit and killed a lion.
(א) רב פעלים. פעל הרבה גבורות:
(ב) מקבצאל. שם מקום:
(ג) שני אריאל מואב. תרגם יונתן: תרין רברבי מואב, ועל שם גבורתם קראם ׳אריאל׳, שהיא מלה מורכבת מן ׳ארי׳, ומן ׳אל׳, שהוא ענין חוזק, כמו (יחזקאל לא יא): ביד אל גוים:
(ד) בתוך הבור. עם כי המקום דחוק להתחזק בו:
(כא) וְהוּא־הִכָּה֩ אֶת־אִ֨ישׁ מִצְרִ֜י אשר [אִ֣ישׁ] מַרְאֶ֗ה וּבְיַ֤ד הַמִּצְרִי֙ חֲנִ֔ית וַיֵּ֥רֶד אֵלָ֖יו בַּשָּׁ֑בֶט וַיִּגְזֹ֤ל אֶֽת־הַחֲנִית֙ מִיַּ֣ד הַמִּצְרִ֔י וַיַּהַרְגֵ֖הוּ בַּחֲנִיתֽוֹ׃
(21) He also killed an Egyptian, a huge man. The Egyptian had a spear in his hand, yet [Benaiah] went down against him with a club, wrenched the spear out of the Egyptian’s hand, and killed him with his own spear.
(ה) ביום השלג. עם היות כי טבע הארי להתחזק ביותר בזמן הקור, ומטבע האדם להמנע ממנו הפעולות החיונית בתגבורת הקור, עם כל זאת נתגבר עליו והכהו נפש:
(יא) וַיְהִ֗י הֵ֣מָּה הֹלְכִ֤ים הָלוֹךְ֙ וְדַבֵּ֔ר וְהִנֵּ֤ה רֶֽכֶב־אֵשׁ֙ וְס֣וּסֵי אֵ֔שׁ וַיַּפְרִ֖דוּ בֵּ֣ין שְׁנֵיהֶ֑ם וַיַּ֙עַל֙ אֵ֣לִיָּ֔הוּ בַּֽסְעָרָ֖ה הַשָּׁמָֽיִם׃
(11) As they kept on walking and talking, a fiery chariot with fiery horses suddenly appeared and separated one from the other; and Elijah went up to heaven in a whirlwind.
(כג) הִנֵּ֤ה אָֽנֹכִי֙ שֹׁלֵ֣חַ לָכֶ֔ם אֵ֖ת אֵלִיָּ֣ה הַנָּבִ֑יא לִפְנֵ֗י בּ֚וֹא י֣וֹם יְהוָ֔ה הַגָּד֖וֹל וְהַנּוֹרָֽא׃
(23) Lo, I will send the prophet Elijah to you before the coming of the awesome, fearful day of the LORD.
(כד) וְהֵשִׁ֤יב לֵב־אָבוֹת֙ עַל־בָּנִ֔ים וְלֵ֥ב בָּנִ֖ים עַל־אֲבוֹתָ֑ם פֶּן־אָב֕וֹא וְהִכֵּיתִ֥י אֶת־הָאָ֖רֶץ חֵֽרֶם׃
[הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא]
(24) He shall reconcile parents with children and children with their parents, so that, when I come, I do not strike the whole land with utter destruction. Lo, I will send the prophet Elijah to you before the coming of the awesome, fearful day of the LORD.
הנה אלה מרחוק יבאו והנה אלה מצפון ומים ואלה מארץ סינים. והגליות באים עמהם והשבטים, שהם נתונים לפנים מן סמבטיון ושלפנים מן הרי חשך, הם מתכנסין ובאין לירושלים.
(א) והשיב, והוא ישיב את כל העולם בתשובה, עד שהבנים שהודחו מתורת אבותיהם ישיב לב הבנים אל אבותיהם לחזור אל הדת ותורת אבותם, ועי"כ ישיב לב אבות על בנים, ומבאר הטעם שיקדים לשלוח את אליהו בעת ההיא לישר את העם מפני כי פן אבוא פתאום והכיתי את כל הארץ חרם, ולכן יקדים לשלוח מלאך הברית להשיבם בתשובה ולהיות מוכנים לפני ה' בבואו לשפוט את הארץ והיתה לה' המלוכה:
ישב לו נבוכדנצר עד ח׳ שנים ועלה על ירושלם, ועלה על יהודה, ולקח מארץ יהודה ק״נ מדינות שהיו בהן ב׳ שבטים יהודה ושמעון ולקחם עמו, ובקש להוליכם לחלח וחבור, עד שמרד עליו מלך כוש שאחורי מצרים ולקח עמו יהודה ושמעון ועשה מלחמה עם מלך כוש, וגנזם הקב״ה בהרי חשך, - הרי ארבע גליות שגלו עשרת השבטים על ידי סנחריב.
ישב לו נבוכדנצר עד ח׳ שנים ועלה על ירושלם, ועלה על יהודה, ולקח מארץ יהודה ק״נ מדינות שהיו בהן ב׳ שבטים יהודה ושמעון ולקחם עמו, ובקש להוליכם לחלח וחבור, עד שמרד עליו מלך כוש שאחורי מצרים ולקח עמו יהודה ושמעון ועשה מלחמה עם מלך כוש, וגנזם הקב״ה בהרי חשך, - הרי ארבע גליות שגלו עשרת השבטים על ידי סנחריב.
ועוד יראה דהכי פירושו, דמתחלה הגלה אותם לאפריקי. ואינו אפריקי שהוא ידוע לנו, אבל הוא מקום דפסקי הרי חושך, וזה נקרא גם כן 'אפריקי'. וכך מוכח במסכת תמיד (לב. ), דקאמר אלכסנדר מוקדן לזקנים דבעינא למיזל למדינת אפריקי, אמרו ליה לא מצית, דפסקי הרי חושך. שמע מינה דאי אפשר לעבור שם, ואפריקי הידוע אין נראה דפסקי הרי חושך. ועל כל פנים לא היה השם יתברך מפריש אותם מן ישראל, רק השליך אותם מעל פניו; לימין שהוא צד דרום, או לצד צפון שהוא צד שמאל. ולכל אחד ואחד יש טעם מופלג בחכמה; כי למר שהשליך אותם לימין, רוצה לומר כי בכח ימין משליך למרחקים. ולמר השליך אותם לשמאל, כי השמאל הוא נבדל מעל פניו לגמרי, ודבר זה מבואר. ופליגי אם עתידין לחזור אחר שהובדלו והופרשו מן ישראל. ומוכח התם דהלכה כמאן דאמר עשרת השבטים עתידים לחזור:
תְּנוּ֩ לַיהוָ֨ה אֱלֹהֵיכֶ֤ם כָּבוֹד֙ בְּטֶ֣רֶם יַחְשִׁ֔ךְ וּבְטֶ֛רֶם יִֽתְנַגְּפ֥וּ רַגְלֵיכֶ֖ם עַל־הָ֣רֵי נָ֑שֶׁף וְקִוִּיתֶ֤ם לְאוֹר֙ וְשָׂמָ֣הּ לְצַלְמָ֔וֶת ישית [וְשִׁ֖ית] לַעֲרָפֶֽל׃
Give honor to the LORD your God Before He brings darkness, Before your feet stumble On the mountains in shadow— When you hope for light, And it is turned to darkness And becomes deep gloom.