God is in a wine bar on the beach.

הֹד֣וּ לַיי כִּי־ט֑וֹב כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃

“Praise the LORD, for He is good;
His steadfast love is eternal!”

עַל הַזִּיקִין, וְעַל הַזְּוָעוֹת, וְעַל הָרְעָמִים, וְעַל הָרוּחוֹת, וְעַל הַבְּרָקִים אוֹמֵר: ״בָּרוּךְ … שֶׁכֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ מָלֵא עוֹלָם״. עַל הֶהָרִים, וְעַל הַגְּבָעוֹת, וְעַל הַיַּמִּים, וְעַל הַנְּהָרוֹת, וְעַל הַמִּדְבָּרוֹת אוֹמֵר: ״בָּרוּךְ … עוֹשֵׂה בְּרֵאשִׁית״. רַבִּי יְהוּדָה, אוֹמֵר: הָרוֹאֶה אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל, אוֹמֵר: ״בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל״ — בִּזְמַן שֶׁרוֹאֵהוּ לִפְרָקִים

Berakhot 54a:2

One who sees conspicuous natural occurrences recites a blessing. For zikin and zeva’ot, which the Gemara will discuss below, for thunder, gale force winds, and lightning, manifestations of the power of the Creator, one recites: Blessed…Whose strength and power fill the world. For extraordinary (Rambam) mountains, hills, seas, rivers, and deserts, one recites: Blessed…Author of creation. Consistent with his opinion that a separate blessing should be instituted for each individual species, Rabbi Yehuda says: One who sees the great sea recites a special blessing: Blessed…Who made the great sea. As with all blessings of this type, one only recites it when he sees the sea intermittently, not on a regular basis.

ברכות נ״ט ב:ט״ז

תָּא שְׁמַע: שִׁינּוּי יַיִן אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ, שִׁינּוּי מָקוֹם צָרִיךְ לְבָרֵךְ. וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵף בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ שִׁינּוּי יַיִן אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ, אֲבָל אוֹמֵר: ״בָּרוּךְ … הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב״! הָתָם נָמֵי, דְּאִיכָּא בְּנֵי חֲבוּרָה דְּשָׁתוּ בַּהֲדֵיהּ.

Berakhot 59b:16

The Gemara cites an additional challenge: Come and hear a contradiction based on what was taught in a baraita: In the case of a change in the type of wine during a meal, one need not recite the blessing: Who creates fruit of the vine, a second time. However, in the case of a change in place, one must recite a second blessing over the wine. And Rabbi Yosef bar Abba said that Rabbi Yoḥanan said: Although the Sages said that in the case of a change in the type of wine one need not recite a second blessing over the wine, he does recite: Blessed…Who is good and does good. The Gemara responds: There, too, it refers to a case where he is not alone, but where members of the group are drinking with him.

תוספות על ברכות נ״ט ב:ט״ז:ב׳

התם דאיכא בני חבורה דשתו בהדיה - וה"ה אם אשתו ובניו עמו אבל יחיד לא ואפילו שהחיינו אין מברך יחיד על שינוי יין דלא אשכחן יחיד שמברך שהחיינו רק אחדתא וכן כל פרי חדש כשאכלו מברך שהחיינו כדאמרינן בסוף בכל מערבין (עירובין מ:):

Tosafot on Berakhot 59b:16:2

...

ברכות נ״ד א:ג׳

Berakhot 54a:3

For rain and other good tidings, one recites the special blessing: Blessed…Who is good and Who does good. Even for bad tidings, one recites a special blessing: Blessed…the true Judge. Similarly, when one built a new house or purchased new vessels, he recites: Blessed…Who has given us life, sustained us, and brought us to this time. The mishna articulates a general principle: One recites a blessing for the bad that befalls him just as he does for the good. In other words, one recites the appropriate blessing for the trouble that he is experiencing at present despite the fact that it may conceal some positive element in the future. Similarly, one must recite a blessing for the good that befalls him just as for the bad.

בית יוסף, אורח חיים רכ״ה:ד׳:א׳

ודע דבס"פ בכל מערבין (שם) גרסינן אמר רבה כי הוינא בי רב הונא איבעיא לן מהו לומר זמן בר"ה וביה"כ כי אתאי בי רב יהודה אמר אנא אקרא חדתא קאמינא זמן א"ל רשות לא קא מיבעיא לי כי קא מיבעיא לי חובה מאי משמע מהתם שברכת שהחיינו על פרי המתחדש אינו חובה אלא רשות וכמו שכתבתי בשם הרשב"א:

Beit Yosef, Orach Chayim 225:4:1

...

שולחן ערוך, אורח חיים רכ״ג:ב׳

מת אביו מברך דיין האמת היה לו ממון שיורשו אם אין לו אחים מברך גם כן שהחיינו ואם יש לו אחים במקום שהחיינו מברך הטוב והמטיב: הגה שאין מברכין הטוב והמטיב אא"כ יש לו שותפות באותה טובה (טור):

Shulchan Arukh, Orach Chayim 223:2

...

שולחן ערוך, אורח חיים רכ״ה:א׳

דיני ברכת שהחיינו. ובו י סעיפים:
הרואה את חבירו לאחר שלשים יום אומר שהחיינו ואחר י"ב חודש מברך מחיה מתים והוא שחביב עליו הרבה ושמח בראייתו:

Shulchan Arukh, Orach Chayim 225:1

One who sees his friend after thirty days, says shehecheyanu (who has kept us alive....) and after twelve months, one blesses m'chayeh meytim (who gives life to the dead) and this is for one who is very dear to him and is happy when seeing him.

שולחן ערוך, אורח חיים רכ״ה:ב׳

מי שלא ראה את חבירו מעולם ושלח לו כתבים אע"פ שהוא נהנה בראייתו אינו מברך על ראייתו: הגה יש אומרים מי שנעשה בנו בר מצוה יברך בא"י אמ"ה שפטרני מעונשו של זה (מהרי"ל בשם מרדכי ובר"ר פ' תולדות) וטוב לברך בלא שם ומלכות (דעת עצמו):

Shulchan Arukh, Orach Chayim 225:2

The one who has not seen his friend for a long time and sends him letters, even though he enjoys seeing him, does not bless upon seeing him. Some say that one who has a son become bar mitzvah should bless "Blessed are You, Lord our God, King of the Universe, who has exempted me from his punishment" (Maharil in the name of Mordechai and Baruch Rosh Parshat Toldot), and it is good to bless without the name and kingdom (De'at Atzmo).

שולחן ערוך, אורח חיים רכ״ה:ג׳

הרואה פרי חדש מתחדש משנה לשנה מברך שהחיינו אפילו רואהו ביד חבירו או על האילן ונהגו שלא לברך עד שעת אכילה: הגה ומי שבירך בשעת ראייה לא הפסיד (טור) ואין לברך עד שנגמר תשלום גידול הפירי (תשובת רשב"א סי' ר"נ וכל בו) ואם לא בירך בראייה ראשונה יכול לברך בראייה שניה (אגור):

Shulchan Arukh, Orach Chayim 225:3

One who sees a new fruit in its season year by year blesses "Shehecheyanu," even if he sees it in the hand of his friend or on the tree. It is customary not to bless until the time of eating. Note: One who blessed upon seeing did not lose (Tur), and one should not bless until the payment for the growth of the fruit is completed (Responsa of Rashba, siman resh nun, and all of it), and if one did not bless upon the first sight, he can bless upon the second sight (Agur).

שולחן ערוך, אורח חיים קע״ה:א׳-ג׳

(א) דיני ברכת הטוב והמטיב על היין ובו ו סעיפים:
הביאו להם יין אחר אינו מברך בורא פרי הגפן אבל מברך עליו הטוב והמטיב: הגה אע"ג שאין לו עוד מן הראשון (ב"י) ולאו דוקא הביאו להם מחדש אלא ה"ה אם היה להם מתחלה ב' יינות מברכין על השני הטוב והמטיב: הגה ודוקא שלא היו לפניו יחד כשבירך בורא פרי הגפן אבל אם היו ביחד אינו צריך לברך אלא בורא פרי הגפן כמו שיתב' סעיף ג' (ד"ע להשוות הטור עם מרדכי פ' הרואה) (ב"י):

(ב) מברכין הטוב והמטיב על כל שינוי יין מן הסתם אפי' אינו יודע שהשני משובח מהראשון כל שאינו יודע שהוא גרוע ממנו: (הגה ואין חילוק בין שניהם חדשים או אחד חדש וא' ישן (ב"י בשם תוס' פ' הרואה וטור ותרומת הדשן סי' ל"ד) ואפילו שתה ממנו תוך שלשים יום. י"א דאם שתה תחלה יין אדום והביאו לו יין לבן אע"פ שהוא יותר גרוע מברך הטוב והמטיב לפי שהוא בריא לגוף יותר מן האדום (מרדכי פ' ערבי פסחים):

(ג) הביאו לו יין רע ויין טוב כאחד יברך מיד בורא פרי הגפן על הטוב ופוטר את הרע ולא יברך על הרע תחלה בורא פרי הגפן כדי לברך אחריו הטוב והמטיב כי לעולם יש לברך על העיקר ועל החביב תחלה:

Shulchan Arukh, Orach Chayim 175:1-3

...

We use cookies to give you the best experience possible on our site. Click OK to continue using Sefaria. Learn More.OKאנחנו משתמשים ב"עוגיות" כדי לתת למשתמשים את חוויית השימוש הטובה ביותר.קראו עוד בנושאלחצו כאן לאישור