1
[אות ה] תוי"ט ד"ה זובו של זב. ולא משום דא"א בלא צחצוח זיבה. כדס"ל לר' יהושע דא"כ לתנייה גבי זובו ומדקתני לה גבי רוקו ע"כ משום דאתי מרוקו. גמ' שם:
2
[אות ו] בא"ד שיהא טמא בטמא. והא דל"א דיו דכמו דטמא בטהור טמא רק במגע ולא במשא ה"נ טמא בטמא. דכיון דמיפרך ק"ו. דלמגע לא אצטריך ק"ו. דלא גרע מגברא טהור. מש"ה ל"א דיו. גמרא שם. (ולפמ"ש התי"ט בד"ה למעלה מהן זובו בשטת הרמב"ם דש"ז דטהור בעי' כעדשה לנוגע וש"ז דזוב אפילו בכ"ש. א"כ איך מיפרך הק"ו הא הק"ו מועיל על מגעו בכ"ש. ומנ"ל טומאת משא) והיינו כר"ט (במתני' ה' פ"ק דבב"ק) עיי"ש. ועיין בהרע"ב שם דאנן קיי"ל כרבנן דאף היכא דמיפרך ק"ו אמרי' דיו. והא דקיי"ל הכא דש"ז דזב מטמא במשא היינו מטעם דא"א לש"ז בלא צחצוחי זיבה. וכמו שכתב הרמב"ם (בפ"א מהל' מטמאי מו"מ):