מתני' רבי דוסא בן הרכינס אומר העובר לפני התיבה וכו' החליצנו. כלומר חזקנו ואמצנו:
ביום ראש החדש הזה. או היום או למחרתו וגזור עלינו בו גזירות טובות וכן למחר הוא אומר אם היום אם אמש והיתה כונתו של רבי דוסא לומר בפירוש זה אם היום אם אמש כדי שלא יראה בתפלתו כשקרן:
ולא הודו לו חכמים. כדי שלא יבאו עמי הארץ ויזלזלו בהם:
גמ' כיון דחלוקים במוספין. דכתיב (במדבר כ״ט:ה׳-ו׳) ושעיר עזים אחד חטאת לכפר עליכם (וגו') מלבד עולת החודש ומנחתה ועולת התמיד ומנחתה ש"מ שמקריבין מוספי ר"ח ומוספי ר"ה אמרי' בתפלה נמי את יום ראש החדש הזה:
או דילמא. אמרי' זכרון אחד עולה לכאן ולכאן שכל העולם יודעים שראש השנה הוא ר"ח ומדכתיב זכרון תרועה ולא כתב זכרון אחר אין לנו להזכירו בפירוש:
מהו לומר זמן. ברכת שהחיינו וקיימנו:
כיון דלא איקרו רגלים. דהא לא כתב אלא שלש רגלים בשנה וגו' בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסכות:
אקרא חדתא אמינא זמן. כשאני רואה דלעת משנה לשנה כשהן מתחדשים אמינא זמן כ"ש בשמחת יו"ט של ר"ה ויוה"כ:
מי שהוציאוהו נכרים. שאנסוהו לצאת חוץ לתחום:
או רוח רעה. שנכנס בו שד ונטרפה דעתו ויצא חוץ לתחום ואח"כ נשתפה והרי הוא חוץ לתחום אע"פ שיצא באונס אין לזוז ממקומו. אילך ואילך אלא בארבע אמותיו:
החזירוהו. תוך התחום כאילו לא יצא והרי הוא כבני עירו וכל העיר לפניו כארבע אמות כאשר היה בתחלה ויש לו אלפי' אמה לכל רוח ודוקא שהיציאה והחזרה היה באונס [אבל אם יצא לדעת אע"פ שהחזירוהו באונס] אין לו אלא ארבע אמות אי נמי יצא באונס וחזר בדעת וברצון אין לו אלא ד' אמות:
הוליכוהו לעיר אחרת. והרי היא מוקפת מחיצות:
או שנתנוהו בדיר או בסהר. שהן מוקפין והיקפן גדול:
מהלך את כולה. דהואיל ומוקפת מחיצות הרי היא כארבע אמות ור"י ורבי עקיבא פליגי נמי בעיר ודיר וסהר אע"פ שמוקפין מחיצות דכיון שלא שבת באויר מחיצות מבעוד יום לא מהני ליה מחיצות:
מפרנדסין שם מקום והיו עומדין בע"ש בנמל מקום שהספינה גוששת והיה בדעתן לצאת מן הספינה וליכנם בעיר נמצא שקנו שביתה ביבשה ובא רוח גדול וחזק ודחה את הספינה והפליג' באמצעית הים נמצא שהיו חוץ לתחום:
ר"ג ור' אלעזר הלכו את כולה. היו מהלכין את כל הספינה שהרי הם כאילו נתנוהו בדיר וסהר שהרי יש לספינה מחיצה ויותר עדיפא ספינה מדיר וסהר שהרי שבתו באויר מחיצות מבעוד יום ואפילו לרבי יהושע ורבי עקיבא דפליגי בנתנוהו בדיר וסהר בספינה היה להם להלך את כולה הואיל ושבתו באויר מחיצות מבעוד יום אלא שרצו להחמיר על עצמן:
גמ' אמר רב נחמן אמר שמואל יצא לדעת כו'. קמ"ל רב נחמן דלא מהני חזרה באונס למי שיוצא בדעתו וברצונו דדוקא היתר החזירוהו נכרים למה שהזכיר בתחלת דבריו דזה הוציאוהו נכרים ולאו מילתא בפני עצמה היא החזירוהו נכרים לכל ענין בין היה לדעת בין שלא לדעת: