"קיצור שולחן ערוך" הוא סיכום של ה"שולחן ערוך" של ר' יוסף קארו, עם התייחסות לפירושים מאוחרים יותר. הקיצור כותב באופן ברור ובלתי משתמע לשני פנים מה מותר ומה אסור. גאנצפריד הדגיש את מנהגי יהודי הונגריה בזמנו. החיבור נכתב באופן מוצהר כטקסט פופולרי, ותפוצתו הרחבה הפכה אותו לכתובת סטנדרטית לבירור שאלות הלכתיות, כאשר הוא מתפקד כקיצור ל"שולחן ערוך", בדומה למקבילתו הספרדית, ה"בן איש חי." גאנצפריד ביסס את פסיקותיו על שלושה סמכויות הלכתיות אשכנזיות: ר' יעקב לורברבוים, מחבר "דרך החיים", ר' שניאור זלמן מלאדי, מחבר "שולחן ערוך הרב", ור' אברהם דנציג, מחבר ה"חיי אדם" וה"חכמת שלמה". במקרים של מחלוקות בין פוסקים אלו פסק גאנצפריד לפי דעת הרוב. בימינו, ה"משנה ברורה" תפסה את מקום ה"קיצור שולחן ערוך" כמעט לחלוטין, וה"חיי אדם" ו"ערוך השולחן" הינם הסמכויות המרכזיות בנושאי חיי היום-יום בקרב יהודים אשכנזיים.