שיח בין מקורות מקרה מבחן: כי האדם עץ השדה
מערך שיעור זה עוסק ביחס ובקשר שבין מקורות יהודים זה לזה: מפרשים האחד את האחר, חולקים, מרחיבים משמעות ועוד. הלמידה האינטרטקסטואלית היא המתודה המרכזית בלמידה הבית מדרשית והיא זו שגורמת לחידוש הלימוד להמשיך ולנבוע מדור לדור. הבנה זו מהווה בסיס חשוב עבור תלמידים הבאים ללמוד מקורות שונים ואף עשויה לעזור לתלמידים להקשיב קשב רב יותר למקורות השונים ולשיח ביניהם, ואולי אף להוסיף אליהם לבסוף גם את החידוש שלהם.
מערך השיעור בנוי על פי מודל הסבב: הכיתה מחולקת ל-3 קבוצות, כל קבוצה עוברת יחד בין שלושה מרחבים במהלך השיעור: מרחב מורה, מרחב אישי ומרחב קבוצתי. משך כל מרחב הוא 15 דקות. השיעור מתחיל ומסתיים במליאה. לחצו על הקישור כדי לצפות בסרטון על מודל הסבב.
הקדמה במליאה - מדרש תמונה
על התמונה:
  • מה לדעתכם התמונה מביעה?
  • הציעו כותרת לתמונה.
הכותרת שנתן מעצב התמונה היא "כי האדם עץ השדה". מילים אלו הן חלק מפסוק בספר דברים. (אפשר להשמיע כאן קטע קצר מהשיר שיושמע גם בסוף השיעור).
כעת נקרא יחד את הפסוק במקורו.
(יט) כִּֽי־תָצ֣וּר אֶל־עִיר֩ יָמִ֨ים רַבִּ֜ים לְֽהִלָּחֵ֧ם עָלֶ֣יהָ לְתָפְשָׂ֗הּ לֹֽא־תַשְׁחִ֤ית אֶת־עֵצָהּ֙ לִנְדֹּ֤חַ עָלָיו֙ גַּרְזֶ֔ן כִּ֚י מִמֶּ֣נּוּ תֹאכֵ֔ל וְאֹת֖וֹ לֹ֣א תִכְרֹ֑ת כִּ֤י הָֽאָדָם֙ עֵ֣ץ הַשָּׂדֶ֔ה לָבֹ֥א מִפָּנֶ֖יךָ בַּמָּצֽוֹר׃ (כ) רַ֞ק עֵ֣ץ אֲשֶׁר־תֵּדַ֗ע כִּֽי־לֹא־עֵ֤ץ מַאֲכָל֙ ה֔וּא אֹת֥וֹ תַשְׁחִ֖ית וְכָרָ֑תָּ וּבָנִ֣יתָ מָצ֗וֹר עַל־הָעִיר֙ אֲשֶׁר־הִ֨וא עֹשָׂ֧ה עִמְּךָ֛ מִלְחָמָ֖ה עַ֥ד רִדְתָּֽהּ׃ (פ)
(19) When in your war against a city you have to besiege it a long time in order to capture it, you must not destroy its trees, wielding the ax against them. You may eat of them, but you must not cut them down. Are trees of the field human to withdraw before you into the besieged city? (20) Only trees that you know do not yield food may be destroyed; you may cut them down for constructing siegeworks against the city that is waging war on you, until it has been reduced.
כִּ֤י הָֽאָדָם֙ עֵ֣ץ הַשָּׂדֶ֔ה
  • כיצד אתם מבינים משפט זה? האם הוא מוכר לכם? באיזה אופן?
  • מה ההבדל בין השימוש הרווח בימים אלה בציטוט זה ובין הנאמר בפסוק?
הפרק בספר דברים עוסק בדיני המלחמה, ובו נכלל האיסור לכרות עץ מאכל. כלומר בזמן שעם ישראל עומד לכבוש עיר ושם עליה מצור, אסור לו להשחית את עצי הפרי מסביב לעיר.
הפער שבין הפסוק המקראי לבין הביטוי השגור בפינו היום עובר דרך מקורות רבים והתייחסויות שונות לאורך ההיסטוריה והספרות היהודית.
במרחבים אתם תפגשו גישות שונות של מקורות לפסוק ותגלו את הדיון הפנימי שמתנהל בין המקורות.

מרחב אישי: פירושים להבנת פשט הפסוק
צפו בסרטון הבא ושימו לב לשתי פרשנויות שונות להבנת הפסוק:
מהם שני הפירושים? - כתבו אותם.
לפניכם שני פירושים, הראשון של רש"י והשני של ר' אברהם אבן עזרא. קראו את הפירושים ורישמו ליד כל אחד מהפירושים שכתבתם במחברת את שם הפרשן המתאים.
כי האדם עץ השדה. הֲרֵי "כִּי" מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן דִּלְמָא [=שֶׁמָּא], שֶׁמָּא הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לְהִכָּנֵס בְּתוֹךְ הַמָּצוֹר מִפָּנֶיךָ לְהִתְיַסֵּר בְּיִסּוּרֵי רָעָב וְצָמָא כְּאַנְשֵׁי הָעִיר?! לָמָּה תַּשְׁחִיתֶנּוּ?!
כי האדם עץ השדה FOR IS THE TREE OF THE FIELD A MAN [THAT IT SHOULD BE BESIEGED BY THEE]? — כי has here the meaning of “possibly”, “perhaps” (cf. Rashi on Exodus 23:5) — is the tree of the field perhaps a man who is able to withdraw within the besieged city from before you, that it should be chastised by the suffering of famine and thirst like the inhabitants of the city? Why should you destroy it?
כי האדם עץ השדה. ...וזה הטעם איננו נכון בעיני, כי מה טעם לאמר לא תשחית עץ פרי כי איננו כבני אדם שיוכל לברוח מפניך, ולפי דעתי שאין לנו צורך לכל זה.
וזה פירושו: כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות כי האדם עץ השדה והטעם כי חיי בן אדם הוא עץ השדה... הנה לא תשחית עץ פרי שהוא חיים לבן אדם רק מותר שתאכל ממנו ואסור לך להשחיתו כדי שתבא העיר מפניך במצור.
man is a tree of the field I have already explained, in Sefer Hayyǝsod , that in every language there is a tendency to omit words in order to be concise. Nevertheless, one never omits the word “not”, because then one’s meaning is reversed. A great Spanish grammarian asserted that the sentence is missing an interrogative heh , as if Scripture were asking rhetorically, “is a tree of the field a man?” — but in my view this interpretation is not correct, because it makes no sense to explain a prohibition against destroying a fruit tree, on the grounds that a tree is not a man (and is thus incapable of running away). In my opinion there is no need for any of this. The meaning, rather, is as follows: You may eat of them, but do not cut them down, for man is a tree of the field (i.e., the life of man depends on the trees of the field). A similar construction appears in “for it is taking a life in pawn” [24: 6], which clearly means “it is taking the means of a man’s livelihood in pawn”. The phrase but do not cut them down is conceptually tied to the phrase to come before you in the siege, to wit: You may not destroy fruit-bearing trees, which are a source of life to mankind, but you may eat of their fruit; you are forbidden to destroy them so that the besieged city will surrender before you. The subsequent phrase cut to build up siegeworks is proof that this is the correct interpretation.
משימת אתגר:
דברי האבן עזרא בנויים משני חלקים: דחיית פירוש רש"י והצעת הסבר חלופי.
א. מצאו את שני החלקים וסמנו את המילים הפותחות של כל חלק
ב. הסבירו מדוע דוחה האבן עזרא את דברי רש"י

מרחב מורה: הרחבת המצווה שנאמרה בפסוק לעיקרון וערך
(יא) וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים תַּֽדְשֵׁ֤א הָאָ֙רֶץ֙ דֶּ֔שֶׁא עֵ֚שֶׂב מַזְרִ֣יעַ זֶ֔רַע עֵ֣ץ פְּרִ֞י עֹ֤שֶׂה פְּרִי֙ לְמִינ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר זַרְעוֹ־ב֖וֹ עַל־הָאָ֑רֶץ וַֽיְהִי־כֵֽן׃
(11) And God said, “Let the earth sprout vegetation: seed-bearing plants, fruit trees of every kind on earth that bear fruit with the seed in it.” And it was so.
עץ פרי עושה פרי למינו. כי כל עץ נקרא עץ של פרי וכולם עושים פרי מקצתם למאכל ומקצתם לרפואה, ומה שנאמר "עושה פרי למינו" נראה לפרש כי האדם עץ השדה הוא ודומה לו הן מצד תמונת קומתו הן מצד שיש לו השארות נצחי כמו האדם כמו שנאמר (איוב יד ז) "כי יש לעץ תקוה".
Fruit tree, making fruit according to its species: [The verse refers to all trees as fruit trees] since all trees are called fruit trees and all trees make fruit, some for food and some for medicine. And that which is stated, "making fruit according to its species," appears to be explained, in that 'man is [like] the tree of the field' and [a tree] is similar to him, whether as a result of its stature or whether as a result of its enduring remnant, like man, as it is stated (Job 14:7), "Since there is hope for a tree." And all of the grasses relate to the other animals, whether because of their being of lowly stature or whether because they don't have roots and branches, but rather (Job 14:7), "like a flower, comes out and withers." And the Holy One, blessed be He, created all types of food, such that [each food] should be appropriate to the constitution of the eater; and combined every 'type [of food] to its type' [of eater], as it is stated (Psalms 145:16), "and He satiates the will of all life," which means to say [He feeds it with] something that is its will, from the angle that it is close to its nature and its constitution. And that is why it states, "And to all the living on the earth, etc... all of the green grass to eat." Since grass is not specifically appropriate except for the species of physical life that do not speak. But for man, He said, "Behold, I have given all grass, etc. and all trees etc.," since from the physical aspect of man, the grass is also appropriate for him, and from the aspect of the spiritual mixture within him, the fruit of the tree is appropriate for him. And then every 'specie will go with it specie;' and that is why it says [here], "according to its species," [meaning] to the one who is its specie, which is man. And [with] grass that give off seed, the phrase, "according to its species," is not mentioned, since it is also for man [as well as animals], even though it is not completely its specie. But when [the grass] is [actually] made, [the Torah] does mention "according to its species," from the angle that [man] is, in one aspect, its species, which is the physical side of man.
ה"כלי יקר" כותב על בריאת עצי הפרי בספר בראשית פרק א', ובפירושו שם הוא מזכיר את הפסוק שלנו: "כי האדם עץ השדה".
שאלות הבנה:
  • מקובל לחלק היום בין עצי פרי לעצי סרק - האם ה"כלי יקר" מקבל את החלוקה הזו? - הסבירו את דבריו
  • הכלי יקר מציין שתי תכונות שבהן דומה האדם לעץ. מהן?
שאלת העמקה:
  • פירוש ה"כלי יקר" הוא על בריאת העצים ביום השלישי. בפירושו הוא משתמש בשני פסוקים אחרים: א. מהם? ב. כיצד כל אחד מהפסוקים האחרים עוזר להסביר את פירושו לפסוק מבראשית?
שלא להשחית אילני מאכל - שנמנענו מלכרת האילנות כשנצור על עיר כדי להצר לאנשי העיר ולהכאיב לבותם, ועל זה נאמר (דברים כ יט) לא תשחית את עצה וגו' ואותו לא תכרת, וכמו כן נכנס תחת זה הלאו, שלא לעשות שום הפסד, כגון לשרף, או לקרע בגד או לשבר כלי לבטלה, ובכל ענינים אלו ובכל כיוצא בם שיהיה בהם השחתה.
To not destroy fruit trees: That we have been prevented from chopping down trees when we besiege a city to distress the people of the city and to sadden their hearts. And about this is it stated (Deuteronomy 20:19), "you may not destroy its tree, etc. and you shall not chop it down." And likewise not to do any damage - such as burning or ripping a garment or breaking a vessel for no reason - entered under this negative commandment And in all of these matters and in all that is similar to them, they, may their memory be blessed, would always say in the Gemara (Kiddushin 32a), "But behold, he is transgressing on account of 'do not destroy.'" And nonetheless we only administer lashes for one that cuts down a fruit tree, since it is explicit in Scripture. But with other destructions, we [only] give him lashes of rebellion (See Mishneh Torah, Laws of Kings and Wars 6:10).
  • ספר החינוך מונה את המצוות ומוצא להן טעמים. מהו הערך (וגם ההלכה הנלמדת מכך) ש"ספר החינוך" לומד מפסוק זה?
  • הפסוק במקורו דיבר על שעת המצור, ואילו ספר החינוך מרחיב אותו גם לאיסורים נוספים: א. מהם? ב. מה הרעיון המשותף לאיסורים הללו?

מרחב קבוצתי: בין פשט לדרש
הדרשות שדרשו חז"ל בהלכה ובאגדה בתקופות השונות נכללות תחת ההגדרה "תורה שבעל פה". פעמים רבות נראה שיש פער גדול בין מה שכתוב בפסוק המקראי לבין המסר שחכמים העבירו דרך הפסוק בדרשותיהם.
דוגמא לכך קיימת גם בדרשות על הפסוק "כי האדם עץ השדה":
מאי דכתיב (=מדוע כתוב): "כי האדם עץ השדה"? וכי האדם עץ השדה הוא?אלא: משום דכתיב "כי ממנו תאכל ואותו לא תכרת" וכתיב "אותו תשחית וכרת", הא כיצד?אם תלמיד חכם הגון הוא - ממנו תאכל ואותו לא תכרות,ואם לאו - אותו תשחית וכרת.
הפסוק בספר דברים חילק בין עצי פרי לעצי סרק:
  • מה המילים שנאמרו על עצי הפרי ומה המילים שנאמרו על עצי הסרק?
  • המדרש משווה בין עצים לבני אדם - מיהם 'עצי הפרי' ומיהם 'עצי הסרק'? ומה הפסוק מורה לפי דברי המדרש הללו?
  • בחלק השני, המדרש ממשיך ומפרט את הדימוי של לימוד התורה לעץ: א. עצי בעירה קטנים שמבעירים את הגדולים ב. עץ שמביא רפואה וכוח חיים. הסבירו את הדימויים שבמדרש.

סיכום במליאה
המשורר נתן זך כתב גם הוא על הפסוק "כי האדם עץ השדה":
כי האדם עץ השדה / נתן זך
כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה
כְּמוֹ הָאָדָם גַּם הָעֵץ צוֹמֵחַ
כְּמוֹ הָעֵץ הָאָדָם נִגְדָּע
וַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ
אֵיפֹה הָיִיתִי וְאֵיפֹה אֶהְיֶה
כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה
כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה
כְּמוֹ הָעֵץ הוּא שׁוֹאֵף לְמַעְלָה
כְּמוֹ הָאָדָם הוּא נִשְׂרָף בָּאֵשׁ
וַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַאֵיפֹה הָיִיתִי וְאֵיפֹה אֶהְיֶה
כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה
כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה
כְּמוֹ הָעֵץ הוּא צָמֵא לְמַיִם
כְּמוֹ הָאָדָם הוּא נִשְׁאָר צָמֵא
וַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ
אֵיפֹה הָיִיתִי וְאֵיפֹה אֶהְיֶה
כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה
אָהַבְתִּי וְגַם שָׂנֵאתִי
טָעַמְתִּי מִזֶּה וּמִזֶּה
קָבְרוּ אוֹתִי בְּחֶלְקָה שֶׁל עָפָר
וּמַר לִי מַר לִי בַּפֶּה
כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה
כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה
בלי לנתח את השיר כולו...:
  • במה דומה האדם לעץ לפי השיר של זך?
  • האם השיר הוא אופטימי או פסימי?
  • לאיזו פרשנות השיר של זך קרוב יותר, לפרשנות המקראית שמסבירה את הפסוק או לפרשנות המדרש? הסבירו.
לימוד המקורות על "כי האדם עץ השדה" היה "מקרה מבחן" דרכו התנסיתם בלמידה של שיח בין מקורות.
במרחבי הלמידה נפגשנו במקורות רבים, כאשר כל מרחב התמקד בגישה פרשנית אחרת: פרשנות פשט הפסוק, הרחבת הפסוק לערך ועיקרון, מדרש (הוצאת הפסוק מתוף פשטו) וכעת ראינו גם שירה מודרנית שנותנת פירוש משלה.
  • מבין המקורות שלמדתם היום, איזה מקור מצא חן בעיניכם? מה התחדש לכם במהלך הלימוד?
  • בעקבות הלימוד, נסו להסביר: מהו בעצם שיח בין מקורות?
השיח בין המקורות מאפשר לנו לראות מניפה של דעות ורעיונות ויוצר אינסוף של אפשרויות חידוש בכל דור. בזכות הלימוד הבית מדרשי שבו יש מחלוקת, חידוש ואומץ להוציא דבר מידי פשוטו, המקורות היהודיים אינם קפאו בזמן אלא ממשיכים להיות רלוונטיים ודינאמיים.
We use cookies to give you the best experience possible on our site. Click OK to continue using Sefaria. Learn More.OKאנחנו משתמשים ב"עוגיות" כדי לתת למשתמשים את חוויית השימוש הטובה ביותר.קראו עוד בנושאלחצו כאן לאישור