ירא האל, והיכלו תבקר, / לבקש רחמים רב ובוקר,
והתנהג לבקר את יריאיו / בצדק ואמת אך לא בשקר,
ומבית רעך בחוק ומשפט / תפלס מעגלות רגלך והוקר.
בבקרך פני מלך ושרים / שבה דומם, ואל תרבה דברים,
ושית ביקוריך נכון לעיתים / בלכתך, ואל תקל אשורים,
ופרסת רגלך תשית נחושה, / ולשוב תהיה קל כנשרים.
ידע, כי המבקר יום ביום לא / יהי נחשב, והנו לכבדות,
ומה יקר מאד אם לא תבקר / בהתמידך, וזאת אות לך ועדות
מטר גשם יקוצין בו בהתמד, / ואם נעצר יבקשוהו בהודות.
ראו, מה טוב לבקר לרגעים, ולא יכבד ולא יהי למשא,
ואם נראה לך ביקור נעימות, / אכול הרבות דבש קו ומבוסה,
כהתחדש לבנה יש לברך, / למען היא כיומים מכוסה.
ראה, מה טוב ומה נעים לריע / לבקר לו בשמחתו ואבלו,
וכוף צווארך תמיד לנגדו / להקל לו במשאו ועוולו,
והתנכר, ולא תאיץ לבקר / בקילקולו, ואל תשב למולו.
תבקר רעך הנאמן לך, / ואל תתמיד לבקר בית חברתו,
ואם אתה ביראת אל מיוסר / וגם (היא) מתאמצת בדתו,
למען כי שפת נבל תשקר / על נדיב להכזיבו את אמיתו.
לכה פעם לבקר איש במחלה, / למען כי בביקור יש תעלה,
ושית מחסום לפי והלוך אט, / ושם תהיה עמידת נקלה,
ואם יכבד בחוליו אל תבקר, / וטוב אם בעדו תשא תפילה.
ידע, כי הדברים הם כבידים / במאזנים ופלס בעלותם,
ולא תחשוב להקל בם לבבך / ונפשך על שפתיך בצאתם,
ואיך תכבד ליגע אחירים / במילך, ולא תוכל שואתם.
שאלוך עלי משקל כבידות / במאזנים ופלס בעלותה,
אמור להם תשובה הנכוחה / אשר יכבד בלב שקר שאתה,
ואם תהיה כמוץ הרים נקלה, / מטיל ברזל ועופרת דמותה.