נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים פְּטוּרִים מִקְּרִיַּת שְׁמַע. שנשים ועבדים פטורים מן המצוות שקבוע להן זמן (הלכות עבודה זרה יב,ג, הלכות חגיגה ב,א), וקטנים אינם חייבים במצוות מן התורה עד שיהיו גדולים (להגדרתם ראה הלכות אישות ב,י ואילך).
כְּדֵי לְחַנְּכָן בַּמִּצְווֹת. וזהו חיוב מדברי חכמים, להרגיל את הקטנים במצוות (לדוגמאות נוספות ראה הלכות תפילין ד,יג, הלכות ציצית ג,ט, הלכות ברכות ה,א ועוד).
מִי שֶׁהָיָה לִבּוֹ טָרוּד וְנֶחְפָּז וכו'. לא הייתה דעתו מיושבת מחמת אותו העניין.
שֶׁמָּא לֹא יִמְצָא בְּתוּלִים. שמא ימצא שאינה בתולה (ראה הלכות אישות יא,ט)
וְאִם שָׁהָה עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת. דהיינו ארבעה ימים, שהבתולה נישאת ביום רביעי (שם י,טו).
שֶׁהֲרֵי נִתְקָרְרָה דַּעְתּוֹ וְלִבּוֹ גַּס בָּהּ. שנרגע וכבר אינו נרגש כל כך.