בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא מִן הַחֻלִּין הַמְתֻקָּנִין. חייב לשלם בפירות ואינו יכול לשלם כסף, אלא שבמזיד הפירות אינם נעשים קודש, ויכול הכהן למחול על התשלום (לעיל הט”ו וראה מל”מ).
וּמְשַׁלְּמִין מִן הַלֶּקֶט וכו’. שפטורים מתרומה ומתחילה הם חולין מתוקנים (לעיל ב,י-יא).
וּמִמַּעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁנִּטְּלָה תְּרוּמָתוֹ. תרומת מעשר שלו.
אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא נִטְּלָה תְּרוּמָה גְּדוֹלָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אִם הִקְדִּים הַמַּעֲשֵׂר לַתְּרוּמָה. אם הקדים להפריש מעשר ראשון מן השיבולים לפני שהפריש מהם תרומה גדולה, שבאופן זה נפטר מחיוב תרומה גדולה (לעיל ג,יג, כס”מ; וראה רעק”א למשנה תרומות ו,ה).
אַף עַל פִּי שֶׁנִּפְדּוּ שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה. כגון מעשר שני שנפדה על חתיכת כסף שאינה מטבע או הקדש שנפדה על גבי קרקע (פה”מ תרומות ו,ה, כס”מ; ומפרשי המשנה הקשו על הסבר זה שכן באופן זה אין כלל תוקף לפדיון, ולכן פירשו שמדובר שנפדו באופן שהפדיון חל, אך מבלי לתת את החומש).
וּמְשַׁלְּמִין מִן הֶחָדָשׁ עַל הַיָּשָׁן. מפירות שנה זו על אכילת תרומה שהופרשה מפירות שנים קודמות.
אֲבָל אֵין מְשַׁלְּמִין מִמִּין עַל שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ. ממין אחר של פרי.