1
הַמַּאֲכִיל אֶת פּוֹעֲלָיו וְאֶת אוֹרְחָיו תְּרוּמָה. ולא ידעו שהיא תרומה.
2
וְהוּא מְשַׁלֵּם לָהֶן. אם היה חייב להאכילם (מלא”ש תרומות ו,ג).
3
דְּמֵי סְעוּדָתָן וכו’. מכיוון שאדם מתרחק מאכילת איסור ואינו נהנה מאכילתו, כאילו לא האכילם, וחייב לשלם להם את דמי הסעודה, ומשלם להם לפי שווי פירות חולין שהיה אמור להאכילם שהם יקרים יותר מפירות תרומה (רדב”ז, וראה בריק”ו וערוה”ש עט,כג).