א
בִּימֵי דָּוִד שֶׁמָּא מִן הַפַּחַד. שהטיל על העמים בעקבות נצחונותיו הצבאיים.
ב
דָּבָר מֵהַבְלֵי הָעוֹלָם. טובה גשמית, שאינה אלא הבל.
ג
אֵינוֹ מִגֵּרֵי הַצֶּדֶק. שאין גרות זו הגונה.
ד
בִּפְנֵי הֶדְיוֹטוֹת. שאינם בית דין מסודר.
ה
לֹא דּוֹחִין אוֹתָן. מגיורם, מכיוון שגיורם נעשה כדין (ראה לקמן הי"ז).
ו
וְלֹא מְקָרְבִין אוֹתָן. שאין מתייחסים אליהם בתור גרי צדק אלא כגרים שנספחו (ראה לקמן הי"ח).
ז
עַד שֶׁתֵּרָאֶה אַחֲרִיתָן. עד שייוודע אם התגיירו לשם שמים.