כֵּיצַד מוֹלְקִין. ראה עוד לקמן ז,ח.
קוֹצֵץ וְיוֹרֵד בַּצִּפֹּרֶן מִמּוּל עֹרֶף. חותך בציפורנו מאחורי הצוואר.
אִם רָצָה לְהוֹלִיךְ וּלְהָבִיא. למלוק את העוף על ידי הולכת הציפורן ימינה ושמאלה על גבי העורף.
דּוֹרֵס וְיוֹרֵד בַּצִּפֹּרֶן. בלחיצה פנימה.
וְאִם נֶעֶקְרוּ הַסִּימָנִין אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. גם אם סימני השחיטה (קנה וושט) זזו ממקומם, המליקה כשרה (בניגוד לשחיטה שבה עיקור הסימנים פוסל, הלכות שחיטה ג,יד).
וְחוֹתֵךְ שִׁדְרָה וּמַפְרֶקֶת בְּלֹא רֹב בָּשָׂר וכו'. כשחותך את חוליות הצוואר עליו להיזהר שלא ייחתך גם רוב הבשר שעל החוליות כיוון שבמקרה כזה העוף נחשב כמת וכנבלה מחיים, ושוב אין מליקת הסימנים מועילה בו (שם ג,יט).
וְצָרִיךְ לַחְתֹּךְ שְׁנֵי הַסִּימָנִין בָּעוֹלָה. רוב הקנה והוושט (פה"מ זבחים ו,ו; בניגוד לחטאת שבה די בחיתוך רוב סימן אחד, לקמן ז,ו).
מִן הַצְּדָדִין. מצידי הצוואר.
נָחַר. הרג בדרך שאינה שחיטה (או מליקה).
וְכָל הָעֹרֶף כָּשֵׁר לִמְלִיקָה. כל החלק האחורי של הצוואר.