1
וּמַקִּיף בֵּית מְלִיקָתוֹ לַמִּזְבֵּחַ. מקרב את מקום המליקה למזבח, כדי לתת עליו מהמלח שהיה מונח בראש המזבח (שערי היכל זבחים קס). ויש מפרשים שהכוונה שהיה מצמיד שוב את צווארו לקיר המזבח כדי לסחוט את שאריות הדם שבו (ליקו"ה זבחים סד,ב).
2
וְסוֹפְגוֹ בַּמֶּלַח. מבליע את המלח בבשרו.
3
הַמֻּרְאָה וְהָעוֹר שֶׁעָלֶיהָ בְּיָדוֹ עִם הַנּוֹצָה. הוציא בידיו את הזפק עם העור המכסה אותו והנוצות שעל העור.
4
וְאֶת בְּנֵי מֵעַיִם הַיּוֹצְאִין עִמָּהּ. יחד עם הזפק הוציא את המעיים המחוברים לה ונמשכים אחריה כשמוציא אותה.
5
וְהִשְׁלִיכָן לְבֵית הַדֶּשֶׁן. מקום במזרח הכבש שבו היו מניחים את האפר של תרומת הדשן (הלכות תמידין ומוספין ב,יב).