1
הַמַּתְפִּיס עוֹלָתוֹ לְבֶדֶק הַבַּיִת. מי שמקדיש את קרבן העולה שלו לצרכי המקדש, נותנים את דמיה לבדק הבית, ומקריבים את הבהמה כפי שהיה צריך להקריבה בתחילה (הלכות ערכין וחרמין ו,ח).
2
וְהָיָה בָּהֶן זְכָרִים שֶׁדִּינָן שֶׁיִּקְרְבוּ עוֹלוֹת. כשהקדיש את כל נכסיו אין לתת את הבהמות הראויות לקרבן לבדק הבית, אלא מקריבים לעולה את הבהמות הראויות לכך (ראה גם שם ה,ז וראה לח"מ שדן ביחס בין שתי ההלכות).
3
יִמָּכְרוּ הָעוֹרוֹת וְיִפְּלוּ לְבֶדֶק הַבַּיִת. דמי מכירתם יינתנו לבדק הבית.