1
פָּרָה אֲדֻמָּה שֶׁשְּׂרָפָהּ חוּץ מִמְּקוֹם שְׂרֵפָתָהּ. את הפרה היו שורפים במקום שהוכן במיוחד לכך בהר המשחה. כשנשרפה מחוץ למקום זה פסולה כקרבנות שהוקרבו מחוץ לעזרה (פה"מ זבחים יד,א).
2
שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ שֶׁהִקְרִיבוֹ בַּחוּץ. במקום לשלוח אותו לעזאזל המדברה.
3
אַחַר שֶׁהִתְוַדָּה עָלָיו. אבל לפני וידוי חייבים עליו (לעיל יח,יא).
4
שֶׁהָיָה פְּסוּלָן בַּמִּקְדָּשׁ... חַיָּב. קרבנות שהיו כשרים כשהובאו למקדש ואחר כך נפסלו בשחיטה או לאחריה (ולהבדיל מאיסורי מזבח הפסולים מראש כדלעיל יח,ו).
5
שֶׁכֻּלָּן נִשְׂרָפִין כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת פְּסוּלֵי קָדָשִׁים. הלכות פסולי המוקדשין יט,א.
6
וְאֵלּוּ נַעֲשׂוּ לַיי. ואחר כך נפסלו.