1
הַזָּב וְהַזָּבָה וְהַיּוֹלֶדֶת שֶׁשָּׁחֲטוּ חַטָּאתָן... וְכֵן מְצֹרָע. לאחר שהטמאים הללו נטהרים מטומאתם הם צריכים לספור ימי טהרה ולאחריהם מקריבים קרבנות להשלמת תהליך כפרתם (הלכות מחוסרי כפרה א,ד-ה, ד,א).
2
נִרְאוּ. נעשו ראויים.
3
אִם שָׁחֲטוּ עוֹלוֹתֵיהֶן. שמביאים עם החטאת בסיום טהרתם.
4
שֶׁהָעוֹלָה דֹּרוֹן הִיא. מתנה, תוספת ריצוי.
5
נָזִיר שֶׁשָּׁחַט וכו'. הנזיר מביא בסיום הנזירות חטאת, עולה ושלמים (לעיל א,ו). קרבן החטאת הוא הקרבן העיקרי שמוטל עליו להביא, ולכן לפני סיום הנזירות נחשב מחוסר זמן (אף שאם יביא רק עולה או שלמים, מיד לאחר הבאתם הוא רשאי לסיים את דיני נזירותו — לח"מ נזירות ח,י).