1
פֵּרֵשׁ אֶחָד מֵהֶן וְשָׁכַח. הקדיש בפירוש בהמה מסוימת.
2
אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ אָבִיו אֶחָד מֵהֶן הֶקְדֵּשׁ. ולא אמר לו איזו בהמה הוקדשה.
3
הֲרֵי זֶה מַקְדִּישׁ גָּדוֹל שֶׁבָּהֶן וְאַחַר כָּךְ יֵצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ. שכשאמר בפירוש על אחת הבהמות שהיא הקדש, מן הסתם הקדיש את הגדול והמובחר בעין יפה, ולא חוששים לבינוני.
4
וְכֵן הַנּוֹדֵר עוֹלָה וכו'. העולה אינה באה מנקבות (לעיל א,ח) ולכן הספק הוא רק בזכרים.
5
מִן הַבָּקָר וְקָבַע נִדְרוֹ. פירש בשעת הנדר שור או עגל.
6
הֲרֵי זֶה יָבִיא שׁוֹר. שהרי כשנדר קטן יוצא גם בגדול (לעיל ה"א).
7
קָבַע בַּכְּבָשִׂים וְשָׁכַח מַה קָּבַע. כבש קטן או איל.
8
קָבַע בָּעִזִּים וְשָׁכַח. אם נדר גדי קטן או שעיר.