1
לֹא אָמַר כְּלוּם כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת אִסּוּרֵי מִזְבֵּחַ. ג,י (ושם משמע שכשהקדישם למזבח לא חלה עליה קדושת הגוף אלא קדושת דמים — ראה שם בביאור. וייתכן שההפניה כאן להלכות איסורי מזבח מתייחסת למקרה הנזכר בסמוך 'הרי אלו לעולה' שבמקרה זה חלה על הבהמה קדושת דמים ותימכר ויביא בדמיה עולה).
2
הֲרֵי אֵלּוּ לְעוֹלָה יִמָּכְרוּ וְיָבִיא בִּדְמֵיהֶן עוֹלָה. כיוון שמדובר באיסורי מזבח שלא חלה עליהם קדושה, יש לפרש את דבריו שהתכוון להקדיש את דמיהם לעולה (רדב"ז).