1
אִם הָיְתָה רְאוּיָה לִקְרַב עוֹלָה. זכר תמים.
2
נִתְקַדְּשָׁה קְדֻשַּׁת הַגּוּף. גם במקרה שהקדיש אותה לדמיה, חלה עליה קדושת הגוף למזבח (ראה גם הלכות ערכין וחרמין ה,יד).
3
תִּמָּכֵר. לאחר שיפול בה מום (פה"מ תמורה ג,ג, כס"מ; וראה גם הלכות פסולי המוקדשין ד,טז; ויש שכתבו שתימכר אפילו בלא מום, ריק"ו).