1
הָאוֹמֵר. על בהמה מעוברת.
2
וְלָדָהּ. העובר שהיא תלד.
3
וְלָדָהּ שֶׁל זוֹ עוֹלָה וְהִיא שְׁלָמִים דְּבָרָיו קַיָּמִין. המקדיש את הוולד לא מקדיש את אמו, ולכן יכול אחר כך להקדיש אותה בקדושה אחרת.
4
הִיא שְׁלָמִים וּוְלָדָהּ עוֹלָה אִם לְכָךְ נִתְכַּוֵּן דְּבָרָיו קַיָּמִין. אם כשהקדיש את הבהמה התכוון שהוולד לא יתקדש עם אמו אלא בקדושה אחרת דבריו קיימים.
5
וְאִם אַחַר שֶׁגָּמַר בְּלִבּוֹ וְהוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו שֶׁתִּהְיֶה שְׁלָמִים וכו'. אם בשעת הקדשת האם לא התכוון להקדיש את הוולד לקדושה אחרת, הוולד התקדש יחד עם אמו ונעשה שלמים ואינו יכול לחזור ולהקדישו לעולה.
6
בְּתוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר. שיעור אמירת 'שלום עליך רבי' (הלכות שבועות ב,יז). בדרך כלל, חזרה תוך כדי דיבור מבטלת את האמירה הקודמת, אך כאן אין כלל זה תקף (ראה גם הלכות עבודה זרה ב,ט).