1
וּבֵית דִּין מְצֻוִּין לְעַשּׂוֹתוֹ מִיָּד עַד שֶׁיַּקְרִיב קָרְבְּנוֹתָיו בָּרֶגֶל שֶׁפָּגַע בּוֹ רִאשׁוֹן. בית דין מצווים לכופו ('לעשותו') כדי שיביא את הקרבנות שנדר קודם שיעבור הרגל הראשון כדי שלא יעבור על איסור עשה (ריק"ו; ויש שפירשו שמיד לאחר שעברו עליו שלושה רגלים כופים אותו שיקריב ברגל הבא — ערוה"ש צא,יא).