1
מֵחֲמֵשֶׁת מִינֵי מְנָחוֹת הַבָּאִים בְּנֶדֶר וּנְדָבָה. לעיל יג,ה-ח.
2
מִנְחָה מִמִּנְחוֹת נְסָכִים לְבַדָּהּ. אף שמנחת נסכים (סולת בלולה בשמן) באה עם הקרבן (לעיל ב,ב), יכול להביאה בפני עצמה.
3
מֵאֵי זֶה מִין מִשְּׁלֹשֶׁת מִינֵי מִנְחַת נְסָכִים שֶׁבֵּאַרְנוּ. נסכי צאן, איל ובקר (לעיל ב,ד).
4
וּמִתְנַדֵּב אוֹ נוֹדֵר יַיִן בִּפְנֵי עַצְמוֹ. לניסוך על גבי המזבח ללא קרבן (לקמן טז,יד).
5
שֶׁמֶן בִּפְנֵי עַצְמוֹ. ומקריב ממנו קומץ למזבח והשאר נאכל לכהנים (שם).
6
לְבוֹנָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ. ומקריבים את כולה על המזבח (שם).
7
מִפְּנֵי שֶׁהֵן כְּקָרְבָּן. ראה גם הלכות כלי המקדש ו,ט.