בִּקְלָתוֹת. סלים.
כְּלִי שֶׁהוּא רָאוּי לִכְלִי שָׁרֵת. הראוי להיות מהכלים המשמשים לעבודת הקודש במקדש, כלי עשוי ממתכת (הלכות בית הבחירה א,יח).
וְאִם הָיְתָה מִנְחַת הַסֹּלֶת נוֹתְנָהּ לִכְלִי שָׁרֵת. כמו שהיא ללא הכנה.
וּמְקַדְּשָׁהּ בִּכְלִי שָׁרֵת. על ידי הנתינה הזו מתקדשת הסולת של המנחה.
אוֹפָהּ שָׁם בַּמִּקְדָּשׁ. לעיל יב,כג.
וּפוֹתֵת כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. לעיל ה"י.
וְנוֹתֵן עָלֶיהָ שַׁמְנָהּ וּלְבוֹנָתָהּ. על הסולת או על פתיתי המנחות האפויות.
וּמַגִּישָׁהּ בְּקֶרֶן דְּרוֹמִית מַעֲרָבִית כְּנֶגֶד חֻדָּהּ שֶׁל קֶרֶן. הכהן מקרב את הכלי שבה המנחה לפינה הדרומית מערבית של המזבח (לעיל יב,ו).
וְדַיּוֹ. אינו צריך להצמיד את סולת המנחה עצמה אלא מספיק להצמיד את הכלי שבו המנחה (בבלי סוטה יד,ב).
מִמָּקוֹם שֶׁנִּתְרַבָּה שַׁמְנָהּ. המקום במנחה שבו יש הרבה שמן.
וּמוֹלְחוֹ. הלכות איסורי מזבח ה,יא-יב.
וְנוֹתֵן עַל גַּבֵּי הָאִשִּׁים מִכְּלֵי שָׁרֵת. משליך את המנחה לאש המזבח מהכלי.
וְאִם מִנְחַת כֹּהֲנִים הִיא. שמוקטרת כליל על המזבח (לעיל יב,ט).