מִנְחַת חוֹטֵא וְהִיא מִנְחָה שֶׁמַּקְרִיב הֶעָנִי כְּשֶׁיִּתְחַיֵּב חַטָּאת וְלֹא תַּגִּיעַ יָדוֹ. עני שאינו יכול להקריב בהמה או שני עופות לקרבן חטאת עולה ויורד, מקריב מנחה (הלכות שגגות י,ד).
מִנְחַת שׂוֹטָה וְהִיא מִנְחַת הַקְּנָאוֹת שֶׁכְּבָר נִתְפָּרְשׁוּ מַעֲשֶׂיהָ. הלכות סוטה ג,יב-טו.
הַמִּנְחָה שֶׁמַּקְרִיב כָּל כֹּהֵן תְּחִלָּה כְּשֶׁיִּכָּנֵס לַעֲבוֹדָה. בפעם הראשונה שמתחיל לעבוד במקדש (הלכות כלי המקדש ה,טז).
שֶׁמַּקְרִיב אוֹתָהּ בְּיָדוֹ. הכהן מקריבה בעצמו.
הַמִּנְחָה שֶׁמַּקְרִיב כֹּהֵן גָּדוֹל בְּכָל יוֹם. מחציתה בבוקר ומחציתה בין הערביים (הלכות תמידין ומוספין ג,יח; לאופן הכנתה ראה לקמן יג,ב-ד).
מִנְחַת סֹלֶת... הַמַּחֲבַת... הַמַּרְחֶשֶׁת... מַאֲפֵה תַּנּוּר חַלּוֹת... מַאֲפֵה תַּנּוּר רְקִיקִין. חמישה סוגי מנחות הנבדלות זו מזו באופן עשייתן (לקמן יג,ה-ט), ובאות בהתנדבות על פי רצונו של האדם.
בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה. לקמן יד,ד.