1
הַמּוּלִים. שנימולו.
2
אֲפִלּוּ הֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ וְלֹא הֵבִיא כַּפָּרָתוֹ אֵינוֹ אוֹכֵל בַּקֳּדָשִׁים. טמא שטבל משלים את תהליך הטהרה רק לאחר שתשקע השמש. ואם הוא מהטמאים שחייבים להביא קרבן על טומאתם (זבים, מצורעים, יולדת), אינו נטהר לגמרי עד לאחר שיביא את קרבנו, ואסור לו לאכול קדשים עד אז (ראה הלכות ביאת מקדש ג,ז).
3
וְהַטֻּמְטוּם. מי שאיברי המין שלו מכוסים ואין ניכר אם הוא זכר או נקבה. [הערה: בפה"מ מנקד הרמב"ם מילה זו: טֻומְטוֹם.]
4
אָסוּר לֶאֱכֹל בַּקֳּדָשִׁים לְפִי שֶׁהוּא סָפֵק עָרֵל. שייתכן שהוא זכר, והרי לא מלו אותו.
5
הָאַנְדְּרָגִינָס. מי שיש לו איברי מין זכריים ונקביים.
6
יֵרָאֶה לִי שֶׁהוּא אוֹכֵל בְּקָדָשִׁים קַלִּים. במקרה שמלו אותו. אבל בקדשי קדשים אינו אוכל כיוון שאינו ודאי זכר.