א
לְזִכְרֵי כְּהֻנָּה. לכהנים זכרים, ואפילו קטנים (לקמן הי"ז).
ב
וְאִם נֶאֶכְלוּ בַּהֵיכָל נֶאֶכְלוּ. ונחשבת אכילתם לאכילת מצווה. ובשעת הדחק מותר לאכלם בהיכל אף לכתחילה (פה"מ זבחים ו,א).
ג
שֶׁנֶּאֱמַר לְכָל מִנְחָתָם וּלְכָל חַטָּאתָם וּלְכָל אֲשָׁמָם וכו' בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים תֹּאכְלֶנּוּ. ומכאן נלמד שבשעת הדחק אפשר לאכול אותם אפילו בהיכל שמכונה בכתוב כאן 'קדש הקדשים' (בבלי זבחים סג,א; וראה ראב"ע במדבר יח,י).
ד
שַׁלְמֵי צִבּוּר הֲרֵי הֵן כְּחַטָּאת וְאָשָׁם כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. לעיל ה,ג, ט,ד.