א
טְבוּל יוֹם. טמא שטבל, וכל עוד לא שקעה עליו השמש הוא טמא בטומאה קלה ואסור באכילת תרומה וקדשים (הלכות שאר אבות הטומאות י,א-ב).
ב
וּמְחֻסַּר כִּפּוּרִים. זב, זבה, יולדת ומצורע שטהרו מטומאתם, ואסורים לאכול קדשים עד שיביאו קרבן להשלמת תהליך טהרתם (הלכות מחוסרי כפרה א,א).
ג
וְהָאוֹנֵן בְּיוֹם הַקְּבוּרָה. מי שמת לו אחד מהקרובים אסור לו לעבוד ולאכול קדשים ביום הקבורה, ובלילה שלאחריו מותר (בתנאי שהקבורה לא הייתה ביום המיתה — הלכות ביאת מקדש ב,ט-י).