1
בְּשַׂר תַּאֲוָה. בשר חולין (ומותר באכילה לטמאים).
2
הֲרֵי בְּשַׂר הַתַּאֲוָה אָסוּר לַטְּמֵאִים וּמֻתָּר לַטְּהוֹרִים. גם כאשר בשר התאווה היה רוב, אינו מבטל את בשר הקדשים, ולכן צריך לאכול את התבשיל בטהרה. והתבשיל מותר באכילה לטהורים זרים, ובמקרה של קדשי קדשים מותר רק לטהורי כהנים (פה"מ ערלה ב,יז).