1
וּמֵתוּ שְׁנֵיהֶן. שני האחים.
2
וְאִי אֶפְשָׁר לְיַבֵּם שְׁתֵּיהֶן. יחד, מפני שהן אחיות.
3
וַהֲרֵי זִקָּה נָפְלָה עַל שְׁתֵּיהֶן. מכיוון ששתיהן זקוקות לייבום לכל אחד מן האחים, הרי כל אחת מהן היא אחות זקוקתו של כל אח — ואסורה כאחות אשתו.
4
וַאֲפִלּוּ הָיְתָה אַחַת מֵהֶן אֲסוּרָה וכו'. אף שהן אסורות עליו, קיימת בהן המצווה (לעיל ו,י), ואוסרות.