1
שֶׁחֶצְיָהּ שִׁפְחָה וְחֶצְיָהּ בַּת חֹרִין. שהייתה שפחה השייכת לשני אדונים, ושחרר אותה אחד מהם.
2
שֶׁנִּתְקַדְּשָׁה לִרְאוּבֵן וְחָזְרָה וְנִתְקַדְּשָׁה לְשִׁמְעוֹן וכו'. שהדין בזה שהיא ספק מקודשת לשניהם (הלכות אישות ד,טז), שאין קידושי הראשון גמורים, משום שאינם תופסים בחלק השפחה (שם הט"ו), ואין קידושי השני גמורים משום שאינם תופסים בחלק בת חורין שהיא אשת איש (שם הי"ב).