1
בְּרָצוֹן וּבְעֵדִים. שאסורה על בעלה (הלכות גירושין יא,יד).
2
שֶׁטֻּמְאָה כְּתוּבָה בָּהּ כָּעֲרָיוֹת. המונח טומאה נזכר באיסורי עריות: "אל תטמאו בכל אלה" (ויקרא יח,כד), והושוותה האישה שזינתה תחת בעלה לערווה לעניין ייבום, שפטורה.
3
שׂוֹטָה. שאין ידוע בוודאות שנטמאה, אלא צריכה להיבדק במים המרים (ראה הלכות סוטה ג,ח-י).
4
שׂוֹטָה שֶׁמֵּת בַּעְלָהּ קֹדֶם שֶׁיַּשְׁקֶנָּה מֵי הַמָּרִים. שאינה שותה (שם ב,ז).
5
שֶׁאֵינָהּ בַּת שְׁתִיָּה. שאינה יכולה להיבדק במים המרים, ומחויב לגרשה (שם ב,ב).