תרגום נוסח גט החליצה:. ביום פלוני, כך וכך לחודש פלוני, שנת כך וכך למניין פלוני, למניין שאנו רגילים למנות בו במקום פלוני, אנחנו הדיינים, שמקצתנו חתומים למטה, במושב שלושה כאחד היינו יושבים בבית הדין. ועלתה לפנינו פלונית בת פלוני אלמנת פלוני, והביאה לפנינו איש אחד ושמו פלוני בן פלוני. וכך אמרה לנו פלונית זו: 'פלוני בן פלוני זה, אחיו של פלוני מאביו הוא, שהייתי נשואה לו, ומת, וחיים לחכמים ולכל ישראל השאיר, ובן ובת יורש ונוחל ומקים שם בישראל לא השאיר. וזה פלוני אחיו ראוי לייבם אותי. עתה חכמים אמרו לו: 'אם רוצה לייבם אותי — ייבם; ואם לאו — יושיט לי את רגלו הימנית לפניכם, ואחלוץ את נעלו מעל רגלו, ואירק בפניו'. והכרנו את פלוני זה שאחיו של פלוני המת מאביו הוא, ואמרנו לו: 'אם אתה רוצה לייבם אותה — יבם; ואם לא — הושט לה לפנינו את רגלך הימנית, ותחלוץ את מנעלך מעל רגלך, ותירק בפניך'. וענה ואמר: 'אין אני רוצה לייבם אותה'. מיד הקראנו לה לפלונית זו: "מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל, לא אבה יבמי". ואף לזה פלוני, הקראנו לו: "לא חפצתי לקחתה". והושיט לה רגלו הימנית, וחלצה נעלו מעל רגלו, וירקה בפניו רוק שנראה לנו מפיה על הארץ. ושוב הקראנו לה: "ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו. ונקרא שמו בישראל, בית חלוץ הנעל". ואנחנו הדיינים וכל מי שהיו יושבים לפנינו ענינו אחריה: "חלוץ הנעל, חלוץ הנעל, חלוץ הנעל", שלוש פעמים. ומשנעשה מעשה זה לפנינו — התרנוה לפלונית זו ללכת להינשא לכל מי שתרצה, ואיש לא ימחה בידה מיום זה ולעולם. וביקשה מאתנו פלונית זו את גט החליצה הזה, וכתבנו וחתמנו ונתנו לה לזכות, כדת משה וישראל.