הַמֻּסְגָּר וְהַמֻּחְלָט. סנדל נגוע בצרעת, שהוסגר כדי לברר את טומאתו, או הוחלט בטומאה ודאית ויש לשרוף אותו (הלכות טומאת צרעת יב,א).
הַצּוּרָה. צֶלם של אליל.
לֹא תַּחֲלֹץ בּוֹ. שהם מאוסים לקיום המצווה.
חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁרָה וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא אָסוּר בַּהֲנָיָה. שאין קיום המצווה בגדר הנאה (ראה הלכות שופר א,ג).
שֶׁל תִּקְרֹבֶת עֲבוֹדָה זָרָה. שהביאו אותו כמתנה וקרבן לעבודה זרה.
עִיר הַנִּדַּחַת. שהוסתו רוב תושביה לעבוד עבודה זרה, שדינה שהעיר וכל רכושה יישרפו באש (הלכות עבודה זרה פרק ד).
שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ עוֹמֵד לְהַלֵּךְ בּוֹ. שסנדל שנעשה למת אינו מיועד להילוך, וכן סנדלי עבודה זרה ועיר הנידחת — שהרי נפסק דינם להישרף (יד"פ). ואמנם גם סנדל המוחלט דינו להישרף, אך החליצה בו כשרה, מפני שבצרעת ריבתה התורה שייחשב ככלי אפילו בשעת שרפתו (ראה בבלי יבמות קג,ב).