בַּלַּיְלָה. שצריך לחלוץ ביום (לעיל ה"ה).
בִּפְנֵי שְׁנַיִם. שצריך לחלוץ בפני שלושה (שם).
וְנִמְצָא אֶחָד מֵהֶן קָרוֹב אוֹ פָּסוּל. התגלה שאחד הדיינים הוא קרוב משפחה של היבם או היבמה, או קרובו של דיין אחר, שהוא פסול לדין זה (להרחבה ראה הלכות עדות פרק יג). וכן אם נמצא שהוא פסול לדון מצד אחר, כגון שהוא עובר עברות (שם ט,א).
שֶׁהִתִּיר הוּא. את הקשר. והיא צריכה לעשות זאת (לעיל ה"ו).
וְשָׁמְטָה הִיא. הסירה את המנעל מן הרגל.
שֶׁנִּתְכַּוְּנָה הִיא וְלֹא נִתְכַּוֵּן הוּא. שחליצה צריכה כוונה (לעיל ה"ח).
בִּפְנֵי יָחִיד. דיין אחד.
חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן. שהם חסרי דעת (לקמן ו,ג; להגדרת חרש וקטן ראה הלכות אישות פרק ב).
לְמִי שֶׁהִיא פְּטוּרָה מִן הַחֲלִיצָה וּמִן הַיִּבּוּם. שאינה מחויבת כלל בייבום וחליצה.
אֵינָהּ חֲלִיצָה. אין לה כל תוצאה של חליצה (ראה לקמן הכ"ו).