1
אֲסוּרָה לְהִנָּשֵׂא לְזָר. לאיש אחר, שאיננו היבם.
2
וּמוֹצִיאָהּ בְּגֵט. צריך לגרשה בגט, משום שייתכן שהקידושין תופסים בה (ראה הלכות אישות ד,יד).
3
אֲפִלּוּ הָיוּ לָהּ כַּמָּה בָּנִים. להבדיל ממקרים אחרים, שבהם אם יש בנים חוששים ללעז שייצא על ייחוסם, ואינו צריך לגרשה (השווה הלכות סוטה ב,יג).
4
וְנֶאֶסְרָה עָלָיו וְעַל יְבָמָהּ. בדומה לאישה שסברה שמת בעלה ונישאה לאחר ובא בעלה (הלכות גירושין י,ה).