הוֹאִיל וּבִיאָתוֹ בִּיאָה. שהחל מגיל זה נחשבת ביאתו (ראה הלכות אישות יא,ג).
כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. לעיל ו,י.
אֲפִלּוּ הָיָה שָׁחוּף. אדם שאינו יכול להתקשות ולהוליד, ואף שאין זו ביאה מהתורה, האישה נפסלת מתרומה מדברי חכמים (ראה הלכות איסורי ביאה א,יא).
אֵינָהּ אוֹכֶלֶת בִּשְׁבִיל הַקָּטָן לְפִי שֶׁאֵינוֹ קוֹנֶה. אף שנישאה לו וביאתו ביאה, אינה כאשת כהן המותרת בתרומה, מכיוון שאין תוקף לנישואי קטן.
לְפִי שֶׁאֵינוֹ קוֹנֶה עַד שֶׁיַּגְדִּיל. שלא כביאה שתלויה ביכולת גופנית, קידושין תלויים גם בדעת, וקונה רק כשיהיה בן שלוש עשרה ויום אחד ויביא סימני בגרות (ראה הלכות אישות ב,י, ד,ז).
סָפֵק שֶׁהוּא בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים. פסול שבא על אישה ויש ספק אם כבר היה אז בן תשע שביאתו פוסלת.
שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. סימני הבגרות בגופו הנדרשים (בנוסף לגיל שלוש עשרה ויום אחד) כדי שייחשב גדול.
הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה לֶאֱכֹל. שבשני המקרים דנים את הספק לחומרה.