1
נִתְאָרְסָה לְכֹהֵן פִּקֵּחַ וְלֹא הִסְפִּיק לְכָנְסָהּ עַד שֶׁנִּתְחָרֵשׁ אֵינָהּ אוֹכֶלֶת. אף שהיא אשתו, גזרו שלא תאכל מחשש שיטעו להתירה בתרומה גם בקידושי חרש שאינם תקפים (ריק”ו ע”פ הגמרא).
2
מֵת וְנָפְלָה לִפְנֵי יָבָם חֵרֵשׁ וְיִבְּמָהּ אֵינָהּ אוֹכֶלֶת. אף שייבום חרש תקף מהתורה (הלכות ייבום וחליצה ו,ג), מכיוון שלא אכלה כשהיה פיקח (שהרי ארוסה אינה אוכלת), אינה אוכלת לאחר הייבום (ובדומה ללעיל ה”ז).
3
הֲרֵי זוֹ אוֹכֶלֶת הוֹאִיל וְהָיְתָה אוֹכֶלֶת בַּתְּחִלָּה. וגם התייבמה כדין.
4
וְאֵשֶׁת חֵרֵשׁ שֶׁיָּלְדָה מִמֶּנּוּ הֲרֵי זוֹ אוֹכֶלֶת בִּשְׁבִיל בְּנָהּ. אף שאין נישואיה תקפים, מכיוון שיש לה זרע מכהן מותרת בתרומה (כדלקמן הי”ד).