1
אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט. שאסורים להינשא להם באיסור לא תעשה (הלכות איסורי ביאה יז,א).
2
וְכֵן שְׁאָר חַיָּבֵי לָאוִין. שהתורה אסרה את נישואיהם ב’לא תעשה’, ונפסלת מתרומה כדין ‘זונה’ (כדלעיל ו,ז).
3
עַבְדֵי מְלֹג לֹא יֹאכְלוּ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתָם. מכיוון שהם שלה והיא אסורה בתרומה.
4
נָשָׂא שְׁנִיָּה. אישה שאסורה לו מדין ‘שניות’, והן עריות שנאסרו מדברי סופרים ולא מהתורה (הלכות אישות א,ו).
5
הִיא אוֹכֶלֶת. שחכמים לא פסלו אותה מדין זונה (שם יח,ד).
6
וְעַבְדֵי מְלֹג שֶׁלָּהּ לֹא יֹאכְלוּ. חכמים קבעו שאינם אוכלים, אף שהיא אוכלת (האחרונים התקשו בטעם הדבר וראה ערוה”ש עה,יא שכתב שקנסו אותה כדי שתדע שנישואיה באיסור), אבל עבדי צאן ברזל אוכלים מכוח בעלה.