1
לְפָסוּל מִן הַתְּרוּמָה. בחלק מהנוסחאות: “לפוסל מן התרומה” וכן נראה עיקר (ראה ר”י שילת בהערות לרמב”ם מדויק), והיינו מי שאסורה לו וביאתו פוסלת אותה מתרומה (לעיל ו,א).
2
דֶּרֶךְ זַכְרוּתוֹ. בפי הטבעת, וזו הביאה שנעשית במשכב זכור.
3
נִפְסַל מִלֶּאֱכֹל בִּתְרוּמָה כַּנָּשִׁים. שמא הוא אישה, שדינה שאם נבעלה למי שאסורה לו, אינה אוכלת תרומה מכיוון שנעשית זונה (לעיל ו,י), בין בביאה כדרכה או שלא כדרכה (הלכות איסורי ביאה יח,ו).
4
אֲבָל דֶּרֶךְ זַכְרוּתוֹ אֵין זָכָר פּוֹסֵל זָכָר מִן הַכְּהֻנָּה. המפרשים התקשו בדברי הרמב”ם, שהרי בתחילת ההלכה כתב שזכר פוסל אותו גם דרך זכרותו ונמצא שזכר פוסל זכר מן הכהונה, וראה ריק”ו, רדב”ז ויד”פ.