1
תְּרוּמָה שֶׁל תּוֹרָה אֵין אוֹכֵל אוֹתָהּ אֶלָּא כֹּהֵן מְיֻחָס. כהן שיש עדים מי אבותיו ואבות אבותיו הכהנים עד לכהנים ששרתו בבית המקדש (ראה הלכות איסורי ביאה פרק כ).
2
כֹּהֲנֵי חֲזָקָה. אדם שמוחזק ככהן אבל ייחוסו לכהונה אינו על פי עדות (ראה שם ה”א שכל הכהנים בזמן הזה הם כהני חזקה).
3
בִּתְרוּמָה שֶׁל דִּבְרֵיהֶן. שחיובה מדברי חכמים ולא מן התורה, ראה לעיל פרק א.
4
וְכָל עַמֵּי הָאָרֶץ בְּחֶזְקַת טֻמְאָה. ויטמאו את התרומה בלי משים.
5
לְפִיכָךְ נוֹתֵן תְּרוּמָה טְמֵאָה לְכָל כֹּהֵן שֶׁיִּרְצֶה. אפילו לכהן עם הארץ, שמכיוון שידוע שהתרומה טמאה אין חשש שיאכל אותה (מרכה”מ וערוה”ש).