הַתּוֹרֵם חָבִית שֶׁל יַיִן עַל הַיַּיִן וְנִמְצֵאת חֹמֶץ... אֵינָהּ תְּרוּמָה. מפני שכוונתו הייתה לתרום מן היין והתברר שבשעת ההפרשה כבר הייתה חומץ, והרי זו תרומת טעות.
וְכֵן הַתּוֹרֵם קִשּׁוּת וְנִמְצֵאת מָרָה. תרם קישוא על קישואים אחרים והתברר אחר כך שהוא מר.
סָרוּחַ. מקולקל.
אוֹ שֶׁנִּמְצְאוּ נִקּוּרִים... וְנִמְצֵאת מְגֻלָּה שֶׁאָסוּר לִשְׁתּוֹתָהּ. אם הפירות נוקרו או שהיין הושאר גלוי, הם אסורים באכילה ושתייה מחשש שנחש אכל או שתה מהם והטיל בהם ארס, (הלכות רוצח יא,ז-ח, יב,ב).
תְּרוּמָה וְיַחֲזֹר וְיִתְרֹם. שכל אלו נחשבים כספק אוכל (ריק”ו ע”פ הירושלמי), ומשום כך יש ספק אם התרומה הראשונה חלה או לא.
וְאֵין אַחַת מִשְּׁתֵּיהֶן מְדַמַּעַת בִּפְנֵי עַצְמָהּ וכו’. מכיוון שכל אחת ספק תרומה, אם התערבה בחולין אין צריך מאה כנגדה כדי לבטלה (אלא אם כן נפלו יחד, שאחת מהן ודאי תרומה), וכן לגבי חיוב בחומש.