1
עָצִיץ נָקוּב. שיש חור בתחתיתו.
2
הֲרֵי הוּא כָּאָרֶץ. דבר הנזרע בו כאילו גדל בקרקע עצמה, וחייב בתרומה ומעשרות מהתורה.
3
כְּדֵי שֹׁרֶשׁ קָטָן. כעוביו של שורש דק שיכול להתחבר לקרקע דרך הנקב, ומשום כך הצמח נחשב כמחובר לקרקע.
4
זָרַע תְּבוּאָה בְּעָצִיץ שֶׁאֵינוֹ נָקוּב וְהֵבִיאָה שְׁלִישׁ. צמחה כדי שליש, וזהו עונת המעשרות של התבואה שבו מתחייבת בתרומות ומעשרות (הלכות מעשר ב,ה).
5
וְנִגְמְרָה הַתְּבוּאָה וְהוּא נָקוּב. גמר גידול התבואה היה בעציץ נקוב.
6
הֲרֵי הוּא כְּצוֹמֵחַ בְּשֶׁאֵינוֹ נָקוּב. מכיוון שהגיע לעונת המעשרות כשלא היה נקוב.