1
וּבִטֵּל שְׁלִיחוּתָן. התחרט על מינוים כשליחיו.
2
אִם לֹא שִׁנָּה הַשָּׁלִיחַ תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה. מכיוון שהכלל הוא שלא ניתן לבטל שליחות בדיבור בלבד (פה”מ תרומות ג,ד; וראה ריק”ו ורדב”ז שכלל זה נוהג בתרומה אך לא בכל הדינים).
3
וְאִם שִׁנָּה... הוֹאִיל וּבִטֵּל שְׁלִיחוּתוֹ מִקֹּדֶם אֵינָהּ תְּרוּמָה. אף שביטול בפני עצמו ושינוי כזה בפני עצמו אינם מספיקים לבטל את ההפרשה, צירופם יחד מועיל (ראה ריק”ו ורדב”ז).