1
וּבָא וּמָצָא כֶּרְיוֹ תָּרוּם. שניכר שהפרישו ממנו תרומה.
2
שֶׁאֵין אוֹמְרִין בְּאִסּוּרִין חֶזְקַת שָׁלִיחַ עוֹשֶׂה שְׁלִיחוּתוֹ לְהָקֵל. בענייני איסור מסתמכים על ההנחה ששליח עשה מה שנשלח לעשות, כאשר יש חומרה בדבר (ראה הלכות אישות ט,ו), אבל אין לסמוך על הנחה זו להקל.
3
וְחוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא אֶחָד תָּרַם שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת. יש לחשוש שאדם אחר הפריש ללא רשות, ואין תוקף להפרשתו.