1
הַחֵרֵשׁ וְהַשּׁוֹטֶה וְהַקָּטָן. שאין בהם דעת.
2
וְהַנָּכְרִי שֶׁתָּרַם שֶׁל יִשְׂרָאֵל וַאֲפִלּוּ בִּרְשׁוּתוֹ. שהגוי אינו נעשה שליח לישראל (לעיל ה”א).
3
וְהַתּוֹרֵם אֶת שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. מפריש מפירות חברו כדי להתירם, כדלקמן ה”ג.
4
וְטוֹבַת הֲנָיָה. הזכות להחליט למי לתת את התרומה.