1
אָרִיס. פועל המעבד את השדה בתמורה לאחוז מסוים מהיבול.
2
וּבָא בַּעַל הַבַּיִת וְעִכֵּב. התנגד להפרשה.
3
וְאִם מִשֶּׁתָּרַם עִכֵּב תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה. מפני שתרם ברשות, שמן הסתם מסכים בעל הבית שיפריש, כל עוד שלא גילה דעתו שאינו מסכים לכך.
4
וְהָאַפִּטְרוֹפִּין. אפוטרופסים הממונים לטפל בנכסי היתומים. [הערה: ניקוד המילה נעשה על פי המקור ביוונית. בפה"מ בכתב ידו של הרמב"ם מופיעות כמה צורות לניקוד מילה זו: לעתים מנוקדת הפ"א הראשונה בקובוץ, לעתים בפתח (ובחלק מהמקומות הפ"א אינה מנוקדת).]
5
תּוֹרְמִין נִכְסֵי יְתוֹמִים. שלא מדעתם, כדי שיהיה ליתומים ממה לאכול (ראה הלכות נחלות יא,ט).