1
הַלֶּקֶט וְהַשִּׁכְחָה וְהַפֵּאָה וכו’. כל אלו מתנות לעניים, שהעניים לוקטים מן השדה והכרם והאילן (ויקרא יט,ט-י דברים כד,יט-כא, הלכות מתנות עניים א,א-ז).
2
אֲפִלּוּ הֶעֱמִיד מֵהֶן כְּרִי. גם אם אסף העני הרבה עד שהעמידם בערמה.
3
וְאִם עָשָׂה מֵהֶן גֹּרֶן בַּשָּׂדֶה וכו’. אם העבירם למקום שבו דשים ובוררים את התבואה, כדרך שעושה בעל השדה ביבולו, חייב בהפרשה משום שסבורים הרואים שמפירות שדהו עשה גורן זו.
4
אִם עָשָׂה הַגֹּרֶן בָּעִיר פְּטוּרִין שֶׁהֲרֵי קוֹל יֵשׁ לָהֶן וכו’. אם את אותן הפעולות עשה בעיר, יודעים הרואים שהביאם מעט מעט ממקומות שונים, ושהם ממתנות עניים (רש”י סוטה מג,ב).