1
שֶׁנָּפְלָה לְפָחוֹת מִמֵּאָה חֻלִּין טְמֵאִין. ואין התרומה נטמאת מכך שהיא התערבה, שאין אוכל מקבל טומאה אלא אם כן נרטב במים או באחד מהמשקים המכשירים לקבל טומאה (ראה הלכות טומאת אוכלין א,א-ב).
2
וְהַכֹּהֵן אוֹכֵל מְדֻמָּע זֶה קְלָיוֹת. החולין הטמאים מותרים באכילה וכן התרומה הטהורה, אך צריך לדאוג לכך שהתרומה תיאכל בלא שתיטמא, ולכן קולה את התערובת או אופה אותה בלי משקה, ואוכלה כך.
3
בְּמֵי פֵּרוֹת שֶׁאֵינָן מַכְשִׁירִין. לקבלת טומאה.
4
אוֹ יָלוּשׁ מְדֻמָּע זֶה פָּחוֹת פָּחוֹת מִכַּבֵּיצָה. אם רוצה ללוש אותה במים, יכול לקחת כל פעם כמות של פחות מכביצה מהתערובת וללוש אותה בפני עצמה, או לערבה בעיסה טהורה אחרת, שבמקרים אלו החלק של החולין הטמאים בתערובת פחות מכביצה, ואינו יכול לטמא את התרומה.
5
שֶׁאֵין אֹכֶל טָמֵא מְטַמֵּא וכו’. ראה לעיל יב,יא.