סְאָה תְּרוּמָה. שהפריש מכרי אחד.
שֶׁנָּפְלָה לְתוֹךְ הַכְּרִי. כרי אחר של טבל החייב בתרומה.
וְאָמַר תְּרוּמַת הַכְּרִי הַזֶּה בְּתוֹכוֹ. קרא שם על התרומה אבל לא הגדיר את מקומה.
בַּמָּקוֹם שֶׁנָּפְלָה אוֹתָהּ סְאָה שָׁם נִסְתַּיְּמָה תְּרוּמַת הַכְּרִי. מכיוון שלא ציין את מקום ההפרשה של התרומה, מניחים שכוונתו שתהיה בסמוך לתרומה שכבר נפלה לכרי (ערוה”ש פז,כט-ל).
וְנִדְמַע הַכֹּל בַּתְּרוּמָה שֶׁנָּפְלָה וּבִתְרוּמַת הַכְּרִי. וצריך מאה חולין בערמה כנגד שתיהן כדי לבטלן.
אָמַר תְּרוּמַת הַכְּרִי בִּצְפוֹנוֹ. אם ציין שמקום התרומה בצפון הערמה, ולא הבדיל אותה משאר הערמה.
חוֹלְקִין אוֹתוֹ לִשְׁנַיִם וכו’. יש שהסבירו שהכוונה שחולקים את הכרי לארבעה רבעים, והרבע הצפוני הוא המכונה כאן ‘צפון צפונו’ (מרכה”מ, וכך משמע מן התוספתא ד,ט, ששם נאמר “עושה אותו כמין כי” והכוונה לאות היוונית X). ויש שפירשו שחולקים את המחצית הצפונית לצפונית ודרומית, והקצה הצפוני הוא ‘צפון צפונו’ (מנחת ביכורים על התוספתא שם, וראה גם הגהת הגר”א).
הוּא הַמְדֻמָּע. מהתרומה שהפריש, ושאר הערמה חולין.