בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים. שהתירו לו להצילה ללא נטילת ידיו כשלא יכול להציל רביעית בטהרה.
שֶׁהֲרֵי יִדָּמַע הַכֹּל וְיִפָּסֵד. שיין התרומה הטמא לא יתבטל בחולין, ולכל התערובת לא יהיה כל שימוש.
שֶׁהֲרֵי הִיא עוֹלָה בְּאֶחָד וּמֵאָה. התרומה בטלה כשיש מאה חולין כנגדה (לקמן יג,א) וכל היין שבתערובת דינו כחולין טמא שניתן לשתותו.
אוֹ שֶׁהָיְתָה חָבִית שֶׁל שֶׁמֶן תֵּרֵד וְתִטְמָא. בשמן תרומה החמירו שלא להצילו בידיים, אפילו אם אין בחולין פי מאה לבטלו וכל התערובת תוגדר כשמן תרומה טמאה, מכיוון שלשמן תרומה טמאה יש שימוש בהדלקה.
וְכֵן חָבִית שֶׁמֶן שֶׁנִּשְׁפְּכָה. בפני עצמה, ואם לא יציל אותה תלך לאיבוד.
מִפְּנֵי שֶׁהוּא בָּהוּל. וחכמים הקלו במקרים מסוימים שבהם אדם בהול על ממונו (ראה הלכות שבת ו,כב; ובאו”ש פירש שהכוונה שהמצב בהול שאם לא יציל בטומאה יישפך הכול ולכן התירו כדי שיהיה אפשר להשתמש בתרומה לצורך הדלקה).